זומו בא/עלבית הוא סלון הווידאו השני של זומו, מהלך אמנותי־קהילתי שהתקיים בחודש יוני בבית הפרויקט, והוקדש כולו לחקר המושג "בית". למעלה מ־30 עבודות וידאו הוצגו בו, כל אחת מהן הציעה נקודת מבט אחרת על השאלה מהו בית בעידן הנוכחי: מי בעל הבית? מי מתקבל כאורח? האם אנחנו מוגנים בבית? ואיך בכלל נמדדת תחושת ביתיות? דרך קירות ומבנים, או דרך מערכות יחסים, זיכרונות, וריחות מוכרים?
המתח שבין בעלות לשייכות, בין תחושת אדנות לבין כמיהה למרחב בטוח, פרטי ומקבל, עמד בלב החוויה האוצרותית והעיצובית כאחד. שאלות של זהות, טריטוריה והשתייכות פגשו את המציאות הישראלית־חברתית בצורה ישירה ומטלטלת והפכו את “הבית” מנושא אינטימי לאמירה ציבורית חדה.
הפתרון הגרפי שלנו צמח בדיוק מתוך המתח הזה: טיפוגרפיה צנועה אך חדה, שמחזיקה יחד את הדואליות שבין פנים לחוץ, בין גוף לטקסט, בין מסך לחיים עצמם. העיצוב ביקש לשמר את התחושה הפיזית של בית – רוך, מרחב, נשימה, ובו בזמן לשקף את הקונפליקט, את אי־הנוחות, את ההבזק שמתרחש כשהבית נפתח לאחר. אותו חיבור הופיע בכל פרט – בקיפול של אריזת הפופקורן, בשלטי הכוונה ועד לחציית הקטלוג לשניים.
הוצגו למעלה מ־30 עבודות וידאו, שכל אחת מהן הציעה נקודת מבט אחרת על השאלה מהו ביתי: מי בעל הבית? מי מתקבל כאורח? האם אנחנו מוגנים בבית? ואיך בכלל נמדדת תחושת ביתיות? דרך קירות ומבנים, או דרך מערכות יחסים, זיכרונות, וריחות מוכרים?
הפתרון הגרפי שלנו צמח בדיוק מתוך המתח הזה: טיפוגרפיה צנועה אך חדה, שמחזיקה יחד את הדואליות שבין פנים לחוץ, בין גוף לטקסט, בין מסך לחיים עצמם
