נמל אשדוד הוא הנמל הגדול ביותר בישראל, וככזה הוא עורק חיים משמעותי של הכלכלה הישראלית. אך מזה שנים רבות הנמל עלה לכותרות רק בהקשרים שליליים, ובעיני חלקים גדולים בציבור הוא נתפס כמוקד מנוון של כוח. האסטרטגיה המיתוגית עסקה במיצוב הנמל כנכס שמשרת את הציבור הישראלי ואת המדינה. מנראטיב של ״שער״ למדינה, שעלול להיפתח או להיסגר בהתאם לאינטרסים של מי שמחזיק במפתחות שלו, עברנו לדבר על לב – הנמל למדינה הוא מה שהלב לגוף – הוא מזרים סחורות אליה וממנה, הוא מקיים אותה ואת הכלכלה שלה ומאפשר לה לשגשג. יותר מכל – הוא פשוט הנמל של המדינה, בה״א הידיעה.
הלוגו המקורי של הנמל, שעוצב לאחר קום המדינה בידי האחים שמיר, היה מורכב מעוגן, סירת מפרש ומגדלור. על מנת להתאים את הלוגו לזמננו ולחזון האסטרטגי של הנמל ערכנו בו שינויים קלים; העוגן הפך לחזית של ספינת משא, המפרש הפך לדגל ישראל, והמגדלור הפך לחץ.
הצבעוניות שנבחרה היא אדומה-כחולה, והיא משקפת את הנופים והמראות בנמל; את הים הכחול, ואת המכולות והעגורנים האדומים והלבנים. גם בשפה הצילומית יופיעו אלמנטים בגוונים דומים, כשנושאי הצלומים יבטאו את המתח בין המימד הלאומי (שמתבטא בצילומים של הנמל ממבט על), לבין ההון האנושי (שמתבטא בקלוז אפים של העובדים בנמל).
השפה הגרפית, החל ממערכת הגרידים שבנינו ועד לסיגנון השילוט והאייקונים של המותג – מבוססת על פירוק והרכבה מחדש של הצורות המרכיבות את הלוגו ואת החללים הפנימיים שלו. מערכת הגרידים של המותג מבוססת על שלוש שכבות של חיצים שמייצרים תחושה דינמית ועוצמתית, כיאה למותג לאומי של תחבורה, והשילוט נובע מוריאציות שונות של רכיבי הלוגו.
אסטרטגיה: רביד טייבר וטימור הררי.
הלוגו המקורי של הנמל, שעוצב בידי האחים
שמיר, היה מורכב מעוגן, סירת מפרש ומגדלור.
על מנת להתאים את הלוגו לזמננו ולחזון
האסטרטגי של הנמל ערכנו בו שינויים קלים;
העוגן הפך לחזית של ספינת משא, המפרש הפך
לדגל ישראל, והמגדלור הפך לחץ
הצבעוניות שנבחרה היא אדומה-כחולה,
והיא משקפת את הנופים והמראות בנמל
עברנו לדבר על לב – הנמל למדינה הוא מה שהלב לגוף –
הוא מזרים סחורות אליה וממנה, הוא מקיים אותה ואת הכלכלה שלה ומאפשר לה לשגשג
השפה הגרפית, החל ממערכת הגרידים שבנינו ועד לסיגנון השילוט והאייקונים של המותג – מבוססת על פירוק והרכבה מחדש של הצורות המרכיבות את הלוגו ואת החללים הפנימיים שלו
